יום קורונה שגרתי, מאות מתנדבים מארגונים שונים מתייצבים בשעה היעודה כדי לארוז ולשנע 7,500 מנות מזון לקשישים. חילי פקע"ר, עובדי עיריית ב"ב, מתנדבי ידידים, איחוד הצלה וזק"א ישראל עובדים יחד, ביעילות ובמהירות. המנות נארזות למכוניות בסרט נע ובסדר מופתי, המתנדבים מקפידים על ההנחיות ושומרים מרחק. בתוך ים החסד הזה איש אחד – אפי פלדמן מנהל איחוד הצלה ב"ב – עם חיוך ענק ולב רחב מביט בי ושואל: "זק"א ישראל, איך אתם מסתדרים עם מיגונים?"

"כמה שיש לנו זה לא מספיק…" אני עונה. "הבעיה היא שאין כמעט להשיג, מבלי לדבר על המחיר היקר".

"יהיה בסדר", אפי אומר, מחייך שוב וממשיך לחלק הוראות למתנדבים.

כעבור כמה ימים נוחתים אצלנו ללא התרעה לא פחות ממאה מיגונים מלאים, מתנת איחוד הצלה ב"ב.

24,000 תלמידי רבי עקיבא מתו במגיפה מפני שלא נהגו כבוד זה בזה בימים אלו של ספירת העומר. אלפיים שנה חלפו מאז אך עם ישראל השכיל לשמר את המסר: כך מייצרים אחווה. כך נוהגים כבוד זה בזה. כך תיעצר המגיפה.

חצי הכוס המלאה: הקורונה הפילה חומות וריסקה מחיצות. החרדי והחייל בבני ברק וירושלים, הערבות ההדדית, החום והחמלה – גם בלי מגע. המתנדבים המסורים מכל הארגונים, המשמעת – והאזרחות הטובה. יש תקווה. הלוואי ונשמור ונזכור גם אחרי, כמו שאנו זוכרים את תלמידי רבי עקיבא.

חג שמח ישראל. אין לנו ארץ אחרת.

 
בתמונה משמאל לימין: חזי שבקס מנכ"ל זק"א ישראל, אפי פלדמן מנהל איחוד הצלה ב"ב, מיכאל ביבלה קצין מבצעים זק"א ישראל. 
קרדיט צילום: זק"א ישראל